0

אוריינטליזם במשחקי הכס

Posted by limormoyal@gmail.com on 25 בינואר 2018 in הגיגים |

אוריינטליזם בתרבות הפופולרית – "משחקי הכס"

 

אדוארד סעיד תבע את המונח אוריינטליזם, ושפך אור על תופעה נוכחת וממשית שתמיד חשתי וזיהיתי מופעים שלה, אך לא הייתי ערה למניעים הכוחניים שכוננו אותה ועדיין מחוללים אותה.

לאחר קריאת המאמר והרחבת הידע על הגותו של סעיד תוך צפייה בהרצאותיו, הוצפתי בזיכרונות של מופעי אוריינטליזם בהיבטים שונים של חיי. החוויה הראשונה בתום קרית ספרו 'אוריינטליזם' הייתה התבוננות עצמית וגילוי מכמיר לב, שגם אני נגועה במידת מה בתפיסה מכלילה וסטראוטיפית כלפי המזרח (הקרוב). התפיסה הזו היא תוצאה של חיים בסביבה מערבית שופעת מופעים אוריינטליסטים. ואולם הנרטיב היהודי-ישראלי נגוע בפחד, חשש והכללה כפי ערבים עוד משחר ההיסטוריה, וסביב סוגיות דתיות, היסטוריות ופוליטיות, וקשה להפריד בין הרגשות שמקורם בזהות הלאומית לבין השפעות של האוריינטליזם כפי שמציג סעיד.

השדה הבא שעניין אותי לבחון הוא שדה התרבות הפופולרית בדגש על מדע בדיוני ופנטזיה.

דוגמא בולטת וקיצונית של אוריינטליזם צפה ועלתה במוחי – הסרט 'אינדיאנה ג'ונס' הראשון שיצא בשנת 1981 והציג מופע בוטה וקיצוני של אוריינטליזם: המזרחיים הוצגו כברברים שאוכלים עוברי נחשים היישר מרחם אימם, מרק שצפות בו עיניים אנושיות ועוד כהנה וכהנה הצגות של גועל, אכזריות וברבריות. האישה הלבנה והבלונדינית הופכת למושא תשוקתם של הפראים ששואפים לחטוף ולאנוס אותה, ועוד שלל קלישאות והשטחות ששייכות לעולם המושגים האוריינטליסטי. לוקאס, שהפיק את הסדרה, שחזר את מופעי האוריינטליזם הללו גם בסדרת מלחמת הכוכבים שיצר, בעיקר כוכב הלכת 'טאטוני' המדברי והלוחמים ה'טוקשים' שלו ששופעים בסממנים מזרחיים.

הסרט אינדיאנה ג'ונס יצא לאקרנים לפני קרוב ל-40 שנה, ויש להניח שלא היה מתקבל יפה באקלים הפוליטיקלי-קורקטי של ימינו. זו נקודת אור ביחס לטענה של סעיד, אך אין בה בשורה של ממש, משום שהאוריינטליזם עדיין נוכח ומכוּנַן בתרבות הפופולרית, אלא שהוא לובש צורות מעודנות ומתוחכמות יותר שמאפשרות לו להמשיך להתקיים ולקבע את התפיסות השגויות בצורה 'פוליטיקלי-קורקטית' ופחות ישירה.

דוגמא בולטת ומוחשית לכך, אפשר לראות בסדרת הספרים של ר.מרטין 'שיר של אש וקרח' המוכרת יותר כסדרת הטלוויזיה המצוינת 'משחקי הכס'.

מרטין חיבר פנטזיה אפית, אשר קצרה היריעה מלתאר את רבדיה הרבים, את הרמיזות הפוליטיות, והחברתיות ואת ההקבלות שלה להיסטוריה האנושית. ואולם ביחס למאמרו של סעיד, ארצה להאיר את הממד האוריינטליסטי ביצירה ולהדגים כיצד הוא מקבל ביטוי.

מאחר שמרטין יוצר באפוס עולם דמיוני, הוא למעשה מתנער מאחריות וקשר לתופעות פוליטיות אמיתיות, ומפתח מרחב יצירה חף מהקשר, שמאפשר לו להנכיח תפיסות שטחיות מבלי להיות מואשם באוריינטליזם, גזענות, אתנוצנטריות וכו'. בעולם הדמיוני שיוצר מרטין, הלאומים הדמיוניים מהדהדים מאפיינים, סמלים, וייצוגים מהעולם האמיתי ומתוך כך צף ועולה המופע  של האוריינטליזם.

בעולם של מרטין מתקיימת הבחנה בין הציוויליזציה של ווסטרוזwestrose- (שם שמכיל את המילה (west, ובין תרבות שבטי המזרח באזור שנקרא אסוס essos-(שמהדהד את המילה esso, שמו של תאגיד הדלק הגדול בארה"ב), מה שמרמז על האופי המזרחי של המקום. העולם של מרטין התחיל במזרח (האנשים הראשונים) ומשם נדדו הקדמונים והתפזרו ברחבי העולם. ההתיישבות במערב הצמיחה ציוויליזציה מתקדמת, מחולקת לממלכות מונרכיות שמזכירות את אירופה של ימה"ב. הקבוצות שנותרו במזרח המדברי של אסוס לעומת זאת, שימרו מסורות עתיקות ושבטיות בעלות מוטיבים ברבריים.

הסמלים והשמות של בני אסוס מחזקים את זהותם המזרחית – כך לדוגמא הדותרקי (מהדהד את המילה turkey), שבט ברברי מדברי, מתהדר במנהיג כוחני וגדול ממדים תחת התואר חאל khal- (שמשמעותו בערבית קיצור של כאליף), בני השבט חיים באוהלים במדבר, הם נוודים, כהי עור, שטחיים, אכזריים, טיפשים, מתנהגים בחייתיות (אוכלים לב אדם), מדירים נשים ומתייחסים אליהן כאל צורה אנושית נחותה וכאל אובייקט מיני חסר ערך. אונס הוא צורת קיום יחסי מין רווחת והאישה ממלאת פונקציה אינסטרומנטלית. (האישה הלבנה מלמדת את הגבר הברברי לקיים יחסי מין פנים אל פנים תוך התחשבות בה, שכן עד לרגע בו היא מאירה את עיניו הוא אונס אותה כמעשה שגרתי ונורמטיבי לשבט). לעומת זאת, ב'ווסטרוז', מולכת אישה בלונדינית כוחנית, חכמה ומשפיעה. היא יושבת בארמון מפואר בעיר בנויה ומתקדמת. התפקיד שלה בנרטיב דומיננטי וחיוני לקיומו של העולם, בעוד שקיומם של השבטים המזרחיים הוא שולי ומשמש כרקע, כמסה של כוח לחימה שניתן לתמרן על פי רצונו של המנהיג הלבן. מאסוס, לא צומחים מנהיגים חשובים ומשפיעים, אלא סדרה של נושאי-כלים במקרה הטוב ועבדים תועים שכמהים למנהיג במקרה הרע. הנשים הבלונדיניות מנהלות את העולם ונאבקות זו בזו על השליטה, והן מושא הערצה מיני עבור הגברים הברבריים של המזרח. עבור אותן מנהיגות, שבטי המזרח ממלאים תפקיד אינסטרומנטלי בלבד.

זוהי כמובן סקירה שטחית של העובדות מתוקף מגבלות התגובה, ויש עוד מוטיבים רבים באפוס של מרטין שמבססים את הטענה לנוכחות אוריינטליזם. ואולם יש בדוגמות שהצגתי, כדי לשקף כיצד האוריינטליזם כפי שניסח אותו סעיד ב-1978, עדיין שולט באפיון המזרח בתרבות הפופולרית של המערב. הוא מתבטא אומנם בצורות מעודנות או סמויות, אבל הוא קיים.

סעיד במאמרו מתאר את האוריינטליזם כמשקף יחסים של כוח של המערב כלפי המזרח, הבחירה בשם אסוס מחדדת את הרעיון הזה. ר.מרטין הוא סופר אמריקני, ואין להתכחש ליחסי הכוח של ארה"ב ביחס למזרח, בעיקר במישור של הנפט והתלות של המעצמה בנפט המזרחי. התלות הזו מחוללת יחסי כוח, מלחמות שתכליתן כלכלית תחת הצדקות אידאליות ליברליות. כדי להשריש את הנרטיב הצדקני ולנמק את ההתנהגות הכוחנית של ארה"ב כלפי המזרח, התרבות האמריקנית ממשיכה להשתמש באוריינטליזם ככלי 'חינוכי', אשר מסייע לה להצדיק את התנהגותה בעיני עצמה. סעיד טען שכינון האוריינטליזם בתקופה הקולוניאליסטית, נבע מהצורך של האימפריה הבריטית להצדיק את התנהגותה. האוריינטליזם צבע את מעשי הכיבוש בגוון מושיע – משום 'הצלה' של הברברים מעצמם וכינון ציוויליזציה במדינות נחשלות.

ניכר אם כן, שהסיבות והאינטרסים משתנים בכפוף לזמן ולמקום, אך האוריינטליזם היה ועודו כלי של המערב להסוואת יחסי כוח וניצול של המזרח. הצורה משתנה ומתפתחת, המטרה בעינה עומדת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Copyright © 2015-2018 לימור מויאל All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.

www.scriptsell.net