0

סקירה על 'לראות לויתן' – רון דהן

Posted by limormoyal@gmail.com on 10 ביולי 2016 in סקירות |
לויתן - רון דהן

לפני שאפתח בסקירה, גילוי נאות: רון דהן הוא לא רק משורר מופלא וסופר מחונן, הוא גם חבר קרוב, ואת השנה האחרונה העברנו זה לצד זה נלחמים בגלי הכתיבה, אני עם הזיפים והוא עם הלויתן. את הטקסט המבריק הזה אני מכירה עוד מראשיתו ועל כן אני נרגשת לחלוק ביקורת על היצירה הנפלאה הזו.
יש המון סוגות של פרוזה, המון טכניקות, שיטות, גישות. אם לחלק באופן הגס ביותר, הייתי אומרת שיש סיפורת ריאליסטית (קונטמפוררי, היסטורי, ביוגרפי) וסיפורת בדיונית (פנטזיה, מד״ב). בסיפורת ריאליסטית אין צורך בתיאורים רחבים של עולם הספר, כיוון שהעולם של הספר פרללי לעולם שלנו. בפנטזיה מאידך, נחוצים הסברים מאד מפורטים שיאפשרו לקורא לבנות בעיני רוחו את העולם של הסיפור כפי שהוא קיים במוחו של הסופר.
על פי החתך הגס הזה, אזי ברווח הצר שבין שני העולמות הללו מתקיים הלויתן.
רון הצליח ליצור עולם סיפורי שנע בטבעיות של לוויתן בין הדמיוני והגשמי, בין הקיים לאינו, בין הנמוך לגבוה, בין הפשוט למורכב. תמהיל פנטסטי של צבעים, צורות ומוזיקה סיפורית, שמייצרים עבור הקורא חוויה פסיכדלית, חגיגית. לעיתים בועטת, לעיתים מלטפת, לעיתים ארוטית בדרכה הסובלימטית.
תוך הקריאה נשאבתי לתוך מה שהרגיש כמו טריפ הזייתי של סמים, אולם התוכן קוהרנטי מספיק כדי להבין את הדרך המאד לא פשוטה שעושה הגיבור בנבכי עצמו. המסע שלו אל תוך נפשו שמתקיים במקביל לגלי האוקיינוס, בחיפושו הכמעט נואש אחרי הלויתן שהוא המהות הקיומית שלו.
מבחינת סגנון הכתיבה, גם כאן רון מקפיד על מקצב אסימטרי שלעיתים נדמה כמו התנהגות של ים. לרגעים הים סוער והגלים גבוהים ומצליפים, ולרגעים שקט וצלול כמו זכוכית שמאפשרת לראות את המציאות ברורה ופשוטה עד כאב.
יש המון קצוות פתוחים בכתיבה. לא לכל שאלה שנשאלת יש תשובה, ולא לכל תשובה יש שאלה. אני מודה שלי באופן אישי קשה עם זה, בעיקר כי אני מהודקת יותר בסגנון שלי, אבל זה מתאים לסיפור וזה מתאים לסגנון של רון.
הרפרנסים ששזורים בעלילה רקומים בחוטי זהב עדינים, ומעידים על העושר הספרותי של רון, ועל ההשפעות וההשראות שלו. בראש ובראשונה מלוויל עם מובי דיק שמשתקף לאורך העלילה באזכורים מהקלאסיקה. שמות הגיבורים בהשראתו וכמובן הנרטיב הבסיסי של חיפוש ורדיפה אחרי הדבר החמקמק ביותר והגדול מהחיים, המהות.
זיהיתי רפרנסים מהתנ״ך, מהברית החדשה, מהזקן והים של המינגווי ועוד. כל אלה משתלבים בעלילה מסימבוליזם מעודן ועד שמות הדמויות וציטוטים שנטמעים בטבעיות בטקסט, ומעשירים את העלילה.
תפקידן של הנשים בסיפור הטריד אותי מעט כיוון שנשים מקבלות יצוג של זנות ועקרות. הן מאד מרכזיות ומשמעותיות בתוך המסע של הגיבור, אך הן מצויות בתפקידים קשים. לא מדובר חלילה בסטראוטיפים, רון לא חוטא בלשוות לאף אחת מדמויותיו תכונות שמתאימות תרבותית למינו אן גזעו, וזה אחד הדברים המקסימים בספר הזה, הוא נטול קלישאות או חוקיות חברתית, תרבותית, ועדיין היה לי קשה עם הנשים בסיפור.
זה ספר מורכב, לא כזה שמאכיל אותך בכפית. ספר שמאלץ אותך לחשוב, וממשיך להדהד בנפשך הרבה אחרי שסיימת אותו.
בעיני רון דהן הוא אחד הסופרים הטובים שיש לנו כיום בארץ בתחום של פרוזה מודרנית (ולפרקים פרוזה פיוטית).
אני ממליצה מכל הלב לקרוא את הספר הזה, ולפתוח את הראש והחושים לחוויה ייחודית ויוצאת דופן של ממש, כזו שתצבע את הוויתכם בגוונים של אפור וטורקיז ומלח ורגש.

לרכישת הספר 

חמישה כוכבים זוהרים

 

תגיות: ,

0

הביקורת של מיכל צ. אקשטיין

Posted by limormoyal@gmail.com on 11 באוגוסט 2015 in ביקורות |
מרכבות באיילון

מרכבות באיילון
לימור מויאל

✳ קחו נשימה, עולים למרכבה✳

כל כך הרבה יש לספר ולשתף, אך היריעה קצרה מלהכיל.
עם זאת, ברגעים אלה, אני מרגישה, שלמרות החום ומיזוג האויר, מערכת הנשימה שלי יצאה לחופשה ויכולת הביטוי שלי עושה חניה, בנתיבי הלב. הלב שלי.?
כעת, הוא מכיל ומעכל, כל פיסת מידע על הרגישות, הפתיחות, האמת, האומץ והאהבה ללא תנאי, שזרמו אליו מבין דפי הספר. כמו מתוך נחל בו המים צלולים וזכים, הוא מכיל, פתוח, אוהב ומקבל מבלי לשפוט.
מצד שני..הוא כמו הנתיב הראשי באיילון, הוא תמיד שם. מלא ורבגוני, זורם יותר או זורם פחות, כמו החיים עצמם ומה שהם מביאים עימם.
אך בעיקר…יש בו מקום לכולם, באשר הינם.

הספר הזה, הוא ה"בן הבכור" , הוא הראשון שקראתי בקטגוריה שנקראת MM. או כמו שלימור אומרת…ג"ג.
גם לצמד האותיות האלה, יש משמעות נרחבת ומיוחדת במינה, כאשר המסר העיקרי הוא שלמות, אהבה ושפע על כל גווניו.?

הוא כתוב בצורה מופלאה, רהוטה וניכר בו הכבוד הראוי, לשפה העברית היפה, השנונה והמדוייקת.

הרגשתי שבו, לכל דבר ולכל אמירה ישנה משמעות עמוקה. מתנות קטנות
מתוך החשיפה, הפתיחות, האמת והקבלה.

מערכת היחסים המתוארת בספר, כל כך עדינה, היא טהורה ונעימה.
היא מעין ליטוף לשריר הלב? לאחר שנמתח עד קצה גבול היכולת.
היא מעין תרפייה לנשמה

הזמנתי את הספר, לפני שיצא לאויר העולם. לא מתוך סקרנות, אלא על פי צוו הלב
קראתי אותו שלוש פעמים והמשכתי לעלעל, עוד ועוד, בין הדפים,
כמורעבת למילים, לסיפור, לדמויות ולכל יתר הנפלאות.

כזו היא מערכת היחסים שלי עם ספר טוב, ממש טוב. אהבה אינסופית ש"חוק ההתיישנות" אינו חל עליה.
זהו ספר בלתי נשכח

ממליצה בחום מכל הלב והנשמה
וממתינה בקוצר רוח למרכבה הבאה.

תגיות: , , ,

0

ביקורת של שני ויסלברג

Posted by limormoyal@gmail.com on 9 באוגוסט 2015 in ביקורות |

מרכבות באיילון – לימור מויאל

למעבר לבלוג של שני

לפני שאני מתחילה, חשוב לי להבהיר דבר שבעיניי לא חשוב בכלל
יש פה רומן בין שני גברים.ולדברים החשובים באמת:
אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התרגשתי כל כך לקרוא ספר.
כשלימור פרסמה את הספר בעברית היו לי פרפרים בבטן, רוח של שינוי, איזה אומץ ואיזו גאווה.
זהו הרומן ההומוסקסואלי הראשון שיוצא בעברית."מיניות שלא אדם היא לא שחור ולבן, היא אפילו לא גוונים של אפור.היא מגיעה בשלל צבעי הקשת!"

על מה הספר?
דן גרין, בעל חברה מצליחה למוצרים רפואיים בודד מאי פעם, ריק מאי פעם. חברה טובה מייעצת לו לאמץ חייל בודד שימלא לו את החלל בבית העצום שנשאר ריק לאחר גירושין ובעיקר את החלל העצום בחייו.
דן נענה להצעתה, אבל כאשר הוא פותח דלת ביתו ורואה את תום החייל, התמונה משתנה…

"זה שהוצאת את המקל מהגלגלים לא אומר שמרכבה התחילה לנוע. אתה צריך למצוא את הכח שיניע אותה, למצוא מה יחזיר אותך לחיים, מה ייתן לך משמעות"

מה אני חושבת עליו?
אני אפילו לא יכולה להתחיל לתאר את התחושות המדהימות שעלו בי בזמן הקריאה.
הכתיבה של לימור מדהימה, כתיבה אינטליגנטית, צינית, מעניינת ורומנטית. היא עונה על כל השאלות, היא מעבירה אותנו ואתן דן תהליך חשוב ומורכב ביחד.
הדמויות נהדרות, מורכבות מאלפי רבדים שיוצרים יחד כימייה מעניינת ואינסופית.
השפה המשלבת בתוכה סלנג אנגלי ייחודית יוצרת אווירה צעירה ומקבלת.
התובנות, מצאתי את עצמי מצטטת ומצטטת, מעריכה, מעריצה כל מילה.
והאהבה…
מצאתי את עצמי מאוהבת עד מעל הראש בשני גברים,
ששניהם לא נמשכים אליי…

"הוא בחור רגיל לגמרי, שבמקרה נמשך לגברים ולא לנשים"

לימור יצרה פה ספר מגוון כל כך,
הוא מערב תובנות לחיים, על ריקנות, על דעות קדומות, על פתיחות, על דת ועל הערך של אהבה – לא משנה איזה סוג של אהבה.
אהבתי מאד את מערכת היחסים שנבנתה שלב אחר שלב.
ששומעים "הומוסקסואלי" יש מין חשש שהסצנות המיניות ידחקו את הקורא למין פינה לא נעימה. אבל פה, רק חיכיתי שזה יקרה, הבנתי את המקום הכל כך נכון שממנו באים הדברים, התרגשתי והתאהבתי עד מעל הראש.

"אתה מתאהב באדם בזכות מי שהוא, מה שהוא מייצג עבורך ובזכות מה שהוא גורם לך להרגיש, בלי קשר אם הוא גבר או אישה"

בכתיבה ניכר המחקר המעמיק שנעשה לפני כתיבת הספר,
הידע על הצבא, התיאור של האימונים והפעולות המבצעיות
השיחות עם הפסיכולוג של דן
וההכרות העמוקה עם איילון בכל שעותיו.

"הוא ידע שלהיות ישראלי זה לקום בבוקר ולצאת למלחמה, שישראלים הם חיילים לוחמים גם כשהם לא בצבא"

יש פה ספר פורץ דרך, ספר שכתוב ברמה גבוהה ואיכותית, ספר שהוא חובה מכל כך הרבה בחינות.

הוא נמכר גם ברשתות! וקיים גם באנגלית!

אני מחכה בקוצר רוח לספר הבא של לימור, יש פה כותבת מבטיחה ואמיצה שאני בטוחה שכולכם תתענגו על מטעמיה 🙂

"יש את מי שיסכימו איתך שלהתאהב זה סוג של מחלת נפש"

0

ביקורת של קרן סהר קוקה

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in ביקורות |

 

 

את הספר מרכבות באילון רציתי לקרוא מהרגע ששמעתי עליו, התקציר קרץ לי ומאוד עניין אותי לקרוא.
הספר סוחף, מרתק מרגש מהדף הראשון. הכאב, הבלבול, האהבה כל הרגש ויש המון, הכל ביחד גרם לי לקרוא אותו בנשימה עצורה.
לימור הצלחת לקחת את הלב שלי ולכוצ'ץ אותו. סחפת אותי לסיפור אהבה מדהים, לא רגיל ושונה מהמוכר. סיפור אהבה בין שני גברים, שכולנו יכולים רק לקנא באהבה שכזו.
אני קוראת המון ספרים, המון וזה בלי ספק אחד הטובים שקראתי!
מחכה בקוצר רוח לספר הבא!!

0

למה לקרוא דיגיטלי

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in הגיגים |

 לספרים אלקטרוניים יש המון יתרונות שהגיע הזמן שתכירו


לפעמים, כשאני מדברת עם קוראים, אני שומעת את המשפט "אני צריך ספר אמיתי, עם דפים וריח של ספר" אני חייבת להגיד שזה כל כך מגוחך בעיני ומה שבדרך כלל עומד מאחורי המשפט הזה זה חוסר הבנה או ניסיון בכל מה שקשור לספרים אלקטרוניים. קריאה של ספר אלקטרוני נתפשת כמשהו מסובך, חדשני, הייטקיסטי ויש מי שנרתעים מזה ומתחפרים בעמדתם האיתנה שספר פיזי עדיף. 

זה קצת כמו להגיד אחרי המצאת הנורה "אני מעדיף להאיר את הבית בנר, כי אני אוהב את המרקם של השעווה" נרות זה דבר מקסים ויש להם זכות קיום כאביזר דקורטיבי ורומנטי אבל מה לעשות שנורות עובדות הרבה יותר טוב וממלאות את הפונקציה של תאורה ביעילות מפתיעה. אם ניקח את האנלוגיה הזו צעד אחד קדימה, כמו שאני רואה את עתידם של ספרי הנייר, הוא דומה במשהו לגורלו של הנר: הם תמיד יהיה שם כתזכורת רומנטית למה שהיה פעם, אולי כאביזר דקורטיבי ובטח ובטח כפריט אספנות, אבל מה לעשות שהיתרונות של ספרים אלקטרוניים הם כה רבים שבסופו של דבר כולנו נקרא כך.

והכי חשוב : זה לא הקנקן אלא מה שיש בו, כי בסופו של דבר זה לא המדיום שקובע, אלא התוכן, הסיפור, זה מה שישאר איתנו במרוצת הזמן ולא ריח הדפים או משקלם!

 לאור כך החלטתי למנות עבורכם את היתרונות הרבים של ספרים אלקטרוניים:

זמינות: אתה מקבל המלצה לספר ומחליט לקרוא אותו ! עכשיו אתה צריך להשיג אותו, אז או שתלך לספריה, אבל אם זה ספר פופולארי אז אין סיכוי לשים עליו את היד, שלא נדבר על זה שלרובינו אין מנוי לספריה. או שתלך לרכוש אותו אבל זספרים אלקטרוניים היתרונותה גם יקר וגם מטריח וגם איפה לעזאזל תתקע אותו שניה אחרי שתסיים והוא יפסיק לעניין אותך. אז אולי תשאיל מחבר, זה בהנחה שיש לך חבר שיש לו את הספר ושהוא לא שייך לזן הזה שלא משאיל. בקיצור רק מהמחשבות על הלוגיסטיקה הזו כבר גנזת את הרעיון והלכת על השלט!!! כל זה היה נמנע לו היית מבין את הזמינות של ספר אלקטרוני כי אז, אצבע, כרטיס אשראי וטאבלט (שלושה דברים שיש לרובינו) ובערך עשרים שניות של רכישה היו מושיבים אותך שמח וטוב לב עם הספר שלך. הזמינות הזו והקלות הזו גורמת לנו לקרוא יותר, אנחנו חיים בעידן אינסטנט שפחות קוראים בו וזה עצוב וחבל. ספרים אלטרונים מחזירים את הקריאה לאופנה, אני רואה את הילדים שלי קוראים פתאום באייפונים ובאייפדים שלהם והלב שלי מתרחב.

 

 

מחיר : כשצריך לכרות עץ אומלל, להרוג אותו כדי שהוא יהפוך לנייר, לחתוך אותו, להדפיס עליו, להדביק ולכרוך, זה תהליך מורכב ויקררררר ומי שמשלם עליו בסופו של דבר (חוץ מהעץ האומלל) זה אנחנו הקוראים . כשאנחנו קונים ספר נייר אנחנו משלמים יותר על תהליך ההפקה שלו מאשר על התוכן. וזה רבותיי לא הגיוני ולא הוגן כלפי הסופרים. ספרים אלקטרוניים מטבע הדברים זולים בהרבה. באמזון למשל, ספרים עולים בין 0-10 דולרים, אפס כי יש המון ספרים חינמיים שניתנים לכל דורש ויש לפעמים happy hour שספר מסוים ניתן חינם לפרק זמן קצוב. אבל המחיר הממוצע של ספק אלקטרוני בקינדל נע בסביבות ה- 4$ שזה תסכימו אותי מאד סביר, ואפילו ישכנע את רוב הקוראים לשלם ולא להוריד פיראטית.

 

קריאה במכשירים מקבילים : כשאנו רוכשים ספר אלקטרוני הוא יושב על "ענן" ואנחנו יכולים להוריד אותי פעמים אינספור (חוץ ממקרים בהם הוא מוגבל לכמות מכשירים אבל זה נדיר) ואז ניתן להוריד אותו לאייפון לאייפד לטאבלט לקינדל ואפילו למחשב השולחני אם חשקה נפשכם (אבל בליב-מי זה ממש לא נוח) אחד היתרונות בענן שכל עוד אתם אונליין הוא זוכר באיזה עמוד אתם ואז גם אם תורידו את הספר האלקטרוני לדיוויס אחר הוא יפתח בדיוק בעמוד שאתם קוראים.

 

קריאה בחושך : זה הדבר שאני הכי אוהבת בספר אלקטרוני . בגלל שהתאורה נובעת מהמסך ניתן ואף רצוי לקרוא בחושך וזה רבותיי כיף גדול, לא רק לקורא עצמו אלא גם לבן זוג במיטה או לשכן במטוס או לילד שאני מרדימה (לוקח לו שעות להירדם) ולא צריכה להפריע לו עם אור.

 

 

 

 

התאמה אישית : עוד יתרון חביב זה היכולת לשלוט בפרמטרים של העמוד כגון סוג הפונט, הגודל (אפשר ללכת על ממש גדול ולוותר על משקפיי קריאה, זה יעיל במיוחד כשאני לא מוצאת ת'משקפיים, מה שקורה לעיתים קרובות) אפשר לשלוט ברמת התאורה של המסך ולשנות את צבע המסך לנגטיב כי יש אנשים (בעלי למשל) שמעדיפים לקרוא פונטים לבנים על רקע שחור. לאלה שנורא מתגעגעים לנייר אז סידרו לכם אפקט דפדוף עם אנימציה מרשימה. 

ספר מנייר מכריח את הקורא להתאים את עצמו אליו , ספר אלקטרוני מתאים את עצמו לקורא. 

 

 

חסכון במקום ובאבק : אלא אם כן יש לכם ספריה יעודית בבית, גדולה ומפוארת, כל ספר נייר שמתווסף לבית הופך למונומנט שתופס מקום ואבק ואם זה ספר 'לא משהו' זה עוד מעצבן שבעתיים, כי אז אתה תקוע איתו, אי אפשר לזרוק כי לא זורקים ספרים (כן גם סבתא שלי מפולניה) והוא לא מחזיק שום ערך סנטימנטלי, רק תקוע לך מול העיניים וצובר אבק. ספרים אלקטרוניים שוקלים מעט מאד במונחי מחשב ( סביבות 250 ק"ב) מה שאומר שאייפד תמים ששוקל 300 גר' יכול בקלות ובלי להתאמץ להכיל בתוכו את כל בית-אריאלה ועוד ישאר מקום לפלייליסט ותמונות של הילדים.

 

 

מולטי טאסקינג : עוד אחד מהיתרונות החביבים עליי הוא היכולת שלי לרכז המון פעולות במקביל על האייפד תוך כדיי קריאה, אני כותבת, קוראת מיילים, שומעת מוזיקה ומתכתבת עם החבר'ה בפייסבוק מבלי להפסיק לקרוא 🙂

 

 

 

 

תרגום ומילונים : ברוב הפורמטים של הספרים האלקטרוניים ישנו מילון מובנה, כך שלחיצה על מילה מקפיצה חלונצ'יק עם פירוש מילוני. היתרון הזה חשוב שבעתיים אם קוראים באנגלית ונתקעים על איזו מילה קשה, לא צריך לצאת ולבקש טובות מאלוהיי הגוגל, פשוט נוגעים קלות במילה והבעיה נפתרה.

 

 

 

פלייליסט ותמונות : אני משוגעת על ספרים עם פלייליסט משובח ודאגתי לאחד בספר הביכורים שלי "מרכבות באיילון" הפלייליסט מופיע ביוטיוב ואצלי באתר.  ספר עם פלייליסט טוב, מנצל את המדיום האלקטרוני כדיי להעצים את חווית הקריאה ואז אני פשוט במקביל לספר מנגנת לי ביוטיוב על האייפד את השיר וקוראת את הסצנה שמתרחשת תוך כדיי השיר. זה הופך את הקריאה לחוויה רב חושית. כנ"ל לגבי מקומות שאני רוצה לראות, או חפצים, או שחקן מסויים שדומה לדמות, אני פונה בתחינה לאלוהי הגוגל ותוך קריאה רואה איך נראה פארק הקקטוסים באריזונה למשל 🙂 

 

קריאה ירוקה :  אחרי שסיימנו עם כל היתרונות האגואיסטיים, בואו נדבר קצת על יערות הגשם. מסכימים איתי שצריך אותם נכון? למה לעזאזל להרוג עצים בשביל לקרוא ספרים? זה ממש מרגיז ומיותר וזו לבד יכולה להיות סיבה טובה מספיק להפציר בכם לעבור לספרים אלקטרוניים. תהיו קצת ירוקים לא יקרה לכם כלום.

 

 

 

 

אז איך קוראים דיגיטלית? זה דיי פשוט, מספיק להיות בעליו המאושרים של טאבלט כלשהו (אייפד, סמסונג וכו) או מכשיר קינדל. לפתוח חשבון באמזון או דומיו (לקריאה באנגלית) או באתר עיברית, או דומיו (לקריאה בעברית) ואפליקציית הקינדל תאפשר לכם לפתוח את הספרים הדיגיטליים שרכשתם, תוך שניות.

אז קדימה, הגיע הזמן לכבות את הנרות ולהדליק את האור !

לימור מויאל Limor Moyal

0

אבל איך הגעת לזה ?

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in הגיגים |
נשים קוראות ספרים על הומואים

אבל איך הגעת לזה ?

זו השאלה שאני שומעת הכי הרבה כשמדובר במרכבות באיילון. אנשים מתקשים להבין כיצד אישה הטרוסקסואלית, נשואה ואם לארבעה מוצאת את עצמה באמצע החיים כותבת רומן על שני גברים.לי זה נראה הכי טבעי בעולם, אבל אני יכולה להבין את הרמת הגבה.

אז כדי לתת תשובה מניחה את הדעת, תרשו לספר לכם מעט על הספרות הזו.

רומנים שעוסקים בסיפורי אהבה בין שני גברים (ולא סתם אני נמנעת מלהשתמש במונח רומן הומוסקסואלי ומיד אסביר מדוע) נקראים באנגלית M/M שזה קיצור לביטוי Man on Man .הז'אנר הספרותי הייחודי הזה התפתח בשנים האחרונות למימדי ענק וכיום נחשב לאחד הפופולאריים והמצליחים בספרות לנשים. למעשה אמזון הגדירה אותו כז'אנר עם עקומת הצמיחה המשמעותית ביותר בחמשת השנים האחרונות.

אז הנה קצת נתונים יבשים: נכון להיום ישנם באמזון יותר משלושים אלף כותרים ששייכים לז'אנר. תשעים ושישה אחוזים מקוראיו הן נשים הטרוסקסואליות בעלות השכלה גבוהה, השאר הם גברים הומוסקסואלים חובבי ספרות. רוב הסופרים של הז'אנר הן נשים הטרוסקסואליות. אחת התופעות המעניינות בז'אנר הזה היא ההגירה החד-כיוונית של נשים קוראות לעברו. במילים אחרות, מי שמנסה ונדלקת לא רוצה ולפעמים לא מסוגלת ,לקרוא שום דבר אחר (כמוני למשל).

וכך, אחריי שנתיים של קריאה אינטנסיבית עם קילומטראז' של למעלה ממאתיים כותרים, החלטתי שגם לישראלים מגיע. וגמלה בליבי ההחלטה לכתוב את ספר הג"ג (מה דעתכם על התואר?) הראשון בישראל.אתם בטח תוהים איך יתכן שלא היו ספרים כאלה קודם לכן, ובכן זה לא שלפני זה לא היו ספרים על הומואים, אך הם היו יותר דרמות של גילוי עצמי ופחות רומנים קלאסיים.ברוב הספרים בז'אנר אחד מהגברים ולעיתים שניהם, סטרייטים, או לפחות חושבים שהם כאלה עד שמתברר להם אחרת. זה חלק מהקסם של הסיפור, מציאת אהבה במקום הכי לא צפוי, עם האדם הכי לא צפוי, וזו אגב הסיבה מדוע נמנעים מלהתייחס לספרות הזו כאל ספרות הומוסקסואלית. אם כי ישנם גם ספרים שברור לשני הגיבורים שהם גייז, ומניסיון אישי אעיד שזה באמת לא משנה כל עוד הספר איכותי, כתוב טוב, ומספק סיפור מעניין.

אז למה נשים אוהבות לקרוא ספרים על שני גברים ?

או ! זו שאלה מצוינת שרבות דובר בה והתשובה מאד מורכבת, ארוכה ומפורטת. אבל אני אנסה להביא את תמצית הדברים. כשאנו עוסקים ברומן רומנטי (מונח שלצערי נתפש כמתאר ספרות זולה, רדודה ובלתי איכותית, כשאין רחוק מזה) או ספרות שבמרכזה סיפור אהבה, לרוב הנושא העיקרי שמוביל את הדרמה הוא בדיקת הגבולות של האהבה. כמה רחוק הוא ילך כדי להציל אותה? איזה מחיר אישי הוא מוכן לשלם לטובת הקשר? מה היא מוכנה להקריב בשביל חיים אתו וכו'.

בעבר, המציאות התקופתית, זימנה מצבי אמת שהיוו סטינג מושלם לרומן. מצבים מסובכים ואמיתיים שעמדו בדרכם של זוגות לממש את אהבתם: הבדלי מעמדות, הבדלי צבע, הפרשי גיל, דת וכו'. לשמחתנו רוב הסוגיות הללו אינן מהוות עוד מכשול למי שרוצה לממש את אהבתו. אנו חיים בעידן מתירני שכמעט הכל בו מותר. אהבה בין שני אנשים מאותו מין, למרות שאנו נוטים לחשוב שהיא מקובלת ולגיטימית ברוב העולם המתקדם, עדיין מעוררת לא מעט בעיות וקונפליקטים. זו אהבה ספרותית שמעמידה את הדמויות עצמן בפני קונפליקטים פנימיים קשים, היא מאלצת אותן להכיר במציאות שהם לא תמיד בשלים להכיר, היא מאלצת אותן לעשות בחירות קשות,ולשלם מחירים כבדים ביותר כדי להיות ביחד.לעיתים הגברים הללו נאלצים להילחם בדעות הקדומות שלהם עצמם על הומוסקסואליות, בתגובה הקשה לעיתים של המשפחה והחברים, בביקורות בלתי אוהדות של החברה וכמובן עם העובדה שהבחירה בדרך הזו תקשה עליהם להקים משפחה. המציאות הזו מייצרת דרמה אמיתית, מורכבת וכובשת שהיא הרבה יותר מעניינת מרומן הטרוסקסואלי.

 

לסיכום אני רוצה שתדעו שאני פה בגלל הספרות, אבל לא רק.

אני בוחרת לטפח את הספרות הזו ולהשריש אותה בארץ בגלל שהיא מצוינת ונחוצה וכיפית,אבל גם ובעיקר כי היא פותחת עיניים ולבבות לאהבה אחרת.

היא שוברת את האימג'ים העקומים והמכוערים שגדלנו עליהם לגבי אהבה חד מינית. היא פותחת דלת לעולם חדש ואחר שהוא לא כל כך שונה מהמוכר והידוע, וזו לדעתי התובנה החשובה ביותר.

אני תקווה שמה שיתחיל מקריאת ספרים בנושא, יצור מומנטום שיגביר את הטולרנטיות בישראל, ואולי אף יביא לשינוי אמיתי במעמדם החוקי של זוגות חד מיניים.

הלוואי….

 

 

תגיות: , , , , ,

0

ביקורת של סיון שמש

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in ביקורות |
מרכבות באיילון-לימור מויאל

 

 

מרכבות באיילון/לימור מויאל
Chariots on the Highway/Limor Moyal (Amazon)
עריכה: שרית רום.
הוצאה: גוונים סדרת חלונות, 2015.
285 עמ', לא כולל תודות.

חשבתם שקראתם הכל על רומן רומנטי?
תחשבו טוב, כי הספר "מרכבות באיילון" יעביר אתכם/ן טלטלות מרגשות.

תכירו את דן גרין בן 34, נדמה שיש לו הכל; הוא הבעלים של חברת "גרינטק" טכנולוגיות, נראה כמו כוכב רוק וגר בהרצליה פיתוח.
"נכון שיש לו תווי פנים יפים, יש אומרים של כוכב קולנוע, אבל הוא רק ראה מולו גבר בן שלושים וארבע, עייף, ריק ושבור." (עמ' 9).

עד לא מזמן עבר גירושים; היה נשוי ללנה אך לא היה קשור רגשית אליה.
5 שנים היה נשוי אליה אך לא הרגיש שום אהבה אליה.
דן גרין אשר שינה את שם המשפחה מגרינברג, אביו נפטר לפני שנתיים, ואימו הביולוגית מתה מסרטן כשהוא היה בן 6. יש לו אח המבוגר ממנו, אדם בן ה-39, שנולד עם שיתוק מוחין.
פלורה, אישתו השניה של אביו מנסה להתקרב אליו, אך הוא נמנע ובורח ממנה. אך כאשר הוא נותן לה צ'אנס. פלורה מציעה לו שימצא משהו עם משמעות כדי שיחזור אליו הניצוץ בעיניים.

ד"ר מייק דוקטור, הפסיכיאטר של דן מטפל בשדים של דן.
"שבוע שהוא חיכה לפגישה הזו עם מייק כדי להזכיר לעצמו למה לעזאזל הוא לא הורג את עצמו וגומר עם הסאגה הזו שנקראת חיים." (עמ' 20).

ויש את תום, תומר או טקסס. גם תומי אבל זה שמור למישהו.
תום פרימן עלה מארצות הברית, שנתיים בישראל ובצבא ביחידה קרבית, טקסס ידע מה זה להיות ישראלי. ורק המפקד שלו בצבא, שי, יודע שהוא גיי.
"… שכל אינטראקציה עם נותן שירות מובילה לקרב מילולי מלא באגו וחוסר פרגון. שהכבישים הם שדה קרב. ואם הצלחת לקבל הנחה, אתה לא מאושר כי שילמת פחות אלא אם כי דפקת את הרשות." (עמ' 35).

טקסס רק צריך למצוא בית בישראל כי הדבר האחרון שהוא ירצה לעשות זה לחזור לארצות הברית, והוא לא מעוניין בזה.

כאשר דן ותום נפגשים בפעם הראשונה בביתו של דן, יש אווירה חשמלית באוויר.
לדן לא מפריע שתום מודיע שהוא הומוסקסואל, ומכיר את נחשון שמתחבר לתום.
אך הוא מקנא.
מה קורה בהמשך? תקראו, לא אגלה.

יש מתח מיני מורגש היטב ביניהם בין אם זה בביתו של דן, או בברים.
זהו ספר אירוטי בין גברים, כתוב היטב ובוחן את הגבולות והשכבות שלהם, בין אם זה הכאב שסובב אותם עוד מהילדות, לבין השינוי שדן עובר במהלך הספר עד שהוא מרגיש משהו.
הכריכה משכה לי את העין, ושם הספר תואם במדויק לתוכן הספר.
לכל פרק יש שם, והפרקים קצרים.

אומנם זהו ספר הביכורים של לימור מויאל, אך אני מקווה שהיא תוציא עוד ספרים מאותו הז'אנר. שאפו גדול!!!

אני אהבתי מאוד לקרוא, והיה לוהט, למרות שבחוץ היה כבשן.

ממליצה בחום!!!

תגיות: , , , ,

0

סקירה על Promise me darkness

Posted by limormoyal@gmail.com on 27 בינואר 2015 in סקירות |

אף פעם לא יצא לי לקרוא רומן פוסט אפוקליפטי, גם הפעם לא ידעתי למה אני נכנסת כי לפעמים אני אוהבת להתחיל לקרוא ספר בלי לדעת על מה הוא, רק על סמך הפידבקים שהוא קיבל. יש משהו קסום בלקרוא ספר בליינדפולדד ולגלות אותו לאט לאט. 



אז כאמור כשהתחלתי אותו הוא הרגיש לי עוד סוג של יאנג אדולט סטייל ביוטיפול דיססטר : קולג׳, אהבה ראשונה, בירות,  תמימות, אוהב לא אוהב –  קיינד אוף מוכר ומאוס ! אבל אז הגיע טוויסט בעלילה ולתוך ההוויה המוכרת והטבעית הזו שבה הכל צפוי, מוכר ומובן מאליו מחלחלת מציאות חדשה, מציאות שבה כל מה שהיה אינו עוד. זה הרגע שהספר משנה לגמרי כיוון and in a good way לפחות מבחינתי. 
הספר מתאר את מערכת היחסים בין ריינר ומדי שהחלה כשהיו ילדים, הם גדלו יחד בשתי חוות שכנות בטקסס. הם היו החברים הכי טובים מאז ומתמיד. מדי חסודה, ביישנית וכן כמה מפתיע : בתולה !!! ריידר בד בוי חתיך הורס ומקועקע וכן כמה מפתיע: דון ג'ואן לא קטן. עד כאן זה צפוי לכדי בחילה ואז בדיוק כששקלתי ברצינות להפסיק את הספר הגיע הטוויסט. 

ארה״ב חוטפת גל אלקטרו מגנטי. מה שזה אומר שכל מערכות החשמל קורסות טוטל לוסט, כולל מכוניות ! הסיבה לכך היא שמדינות אויב פוצצו פצצת אטום מעל שמי ארה״ב והדף אלקטרומגנטי יוצר את הנזק. תסריט האיימים הזה לא זר לאסטרטגים אמריקאים ונחשב אחד מהאיומים אליהם נערכים האמריקנים. אז כפי שציינתי אין חשמל ואט אט ארה״ב גולשת לחשכת ימי הביניים. כאוס, רעב, מחלות ומוות בכל פינה. החבורה שכוללת את ריידר, מדי, אווה וביריידי (זוג חברים שלהם) יוצאים למסע ארוך ורב טלאות חזרה הביתה לעיירה שלהם, מסע שכמעט והורג אותם לא מעט פעמים. הסכנות והאסקלציה במצב לא פוסקות גם לאחר הגעתם בשלום הביתה והם, יחד עם בני משפחתם, מנסים לשרוד את הפוסט אפוקליפסה.

בתוך כך היחסים בין ריידר למדי משנים את אופיים, והדאגה ההדדית שלהם אחד לשני מקבלת גוון שונה לגמרי, שכולו תשוקה בוערת שהם לא לגמרי יודעים איך להתודד איתה בכלל ובתוך העולם החדש הזה בפרט! 
זו אולי לא יצירת מופת ספרותית, וקראתי ספרים שבהם הדמויות והשיח ביניהם הרשימו אותי יותר, אבל מה שהיה מרתק בספר הזה שהוא מתאר מציאות אחרת שהיא לחלוטין לא בלתי אפשרית. זה לא מדע בדיוני, אין כאן שדים, רוחות או אנשים קטנים וירוקים, זה יכול לקרות !!! ותסריט האיימים הזה מתואר בספר בצורה מאד אותנטית על אף הרומנטיזציה שהיא עושה למציאות העגומה הזו.הספר מסתיים בקליף האגר בגובה של האוורסט ואני מודה שאחכה בדריכות להמשך, בעיקר כי הוא מותח ברמת העלילה, אבל גם בגלל סיפור האהבה הפתלתל שמתרחש בו .




לסיכום אומר שהספר מקבל 4 כוכבים סולידיים  


לימור מויאל


3>

0

סקירה ל Sins and needles

Posted by limormoyal@gmail.com on 27 בינואר 2015 in סקירות |

 

בדרך כלל אני לא מתחילה סדרות לא גמורות , אני שונאת את הקליף האנגרס
ולרוב שוכחת על מה היה הספר הקודם וצריכה לקרוא שוב כשיוצא הסיקוול.
הפעם חרגתי ממנהגי ואני לרגע לא מצטערת.
הספר פשוט מעולה ! במספר מילים מדובר על אלי, בחורה בת 26 בת של זוג
נוכלים שגדלה וחונכה להיות נוכלת בעצמה, להונות, לגנוב ולהחליף זהויות כמו גרביים.
היא חוזרת לעיירת נעוריה ולזהותה המקורית אחרי שהיא בורחת ממספר נושים שרודפים אחריה ומחליטה לשדוד את ידיד נעוריה קמדן במטרה לברוח שוב ולפתוח בחיים חדשים.
קמדן היה נער גוטי ואקסנטרי בתיכון וידידה הטוב של אלי, אך גדל להיות גבר מקועקע ומסתורי ובעליו של מכון קעקועים
מצליח שמגלגל הרבה כסף, ומדליק אצל אלי את הרדאר ואת הדרייב של לשדוד ולברוח.
כתוצאה מהשוד המדובר מתפתחת שרשרת אירועים, מלאה בטוויסטס אנד טרנס שמקפיצים את הלב, מלאי אנדרנלין, טוסטסטרון, פורמונים ועוד כהנה הורמונים שמרתיחים את הדם של הקורא.

ספר טוב הוא לאו דווקא הסיפור אלא האופן שבו הסיפור מסופר

כאן יש לנו גם סיפור מצויין אבל מעל הכל הוא מסופר מדהים. קרינה הלה היא סופרת מוכשרת, היא יורדת לפרטי פרטים, היא מציירת את הדמויות במכחול עדין, ברבדים רבים ויוצרת דמויות עם עומק וצבע ולא מתעצלת לתת את הטיפול הזה גם לדמויות המשנה.
.
כל דמות בספר מקבלת התייחסות ומגע אישי, אצל קרינה, כמו בחיים, אין טובים ורעים לכל דמות יש את הסיבות והנסיבות
שהביאו אותה לנקודת הזמן הנכחית ולפעולות שהיא מבצעת .




 

קרינה זורה פנינים לאורך כל הספר בדמותן של הומאז'ים קטנטנים , לדברים שמוכרים מהוויית היום יום של כולנו, יש לה הומור ציני וקודר משהו והגיבורה הראשית, שמספרת בגוף ראשון, נוטה לא מעט לגחך על עצמה מה שמוסיף נופח מאד מציאותי לדמות ומעורר הזדהות.
בונוס נוסף ביצירה המקסימה הזו, הוא הפסקול המשובח שמלווה את כל הספר. הסיבה לכך נעוצה, כנראה, בעובדה שקרינה הסופרת היא מוזיקאית ותסריטאית במקצועה ולא בכדי יש לקריאת הספר הזה FEEL מאד חזק של צפייה בסרט כולל הפסקול המלווה. זה יהיה בזבוז של ממש לא להפיק סרט (אפילו טרילוגיה) מהמטעם הזה.
והערה אחרונה אבל חשובה : הרבה סופרות כותבות טרילוגיות פשוט כי זהמשתלם כלכלית, ספר ראשון שנגמר בקליף האנגר מבטיח רכישה המונית של הספרים הבאים. אך במידה רבה הן חוטאות לרעיון שבקלות אפשר היה לדחוס את כל הסאגה לספר אחד, ואנחנו הקוראים נשארים עם מריחה ממושכת, חזרתית ומשעממת (ע"ע in the air) קרינה מספרת סיפור מורכב מלא בתהפוכות שלגמרי מצדיק יצירה של טרילוגיה, הרצון והצורך של הקורא להמשיך במסע המרתק הזה הוא עצום, ושאפו גדול על העניין הזה.

 
 

לסיכום : חמישה כוכבים בוהקים , זוהרים ומנצנצים

לימור מויאל , 

3>
 

0

סקירה על A Different blue

Posted by limormoyal@gmail.com on 27 בינואר 2015 in סקירות |
בלו ננטשה ע״י אימה כשהייתה בת שנתיים, כאשר היא הושארה בתוך מכונית של אינדיאני מזדקן. כשהוא מוצא אותה שם הוא מחליט לגדל אותה כאילו הייתה בתו, עד שיום אחד 'כשהיא בת 11 הוא נעלם .
בגיל 19 ובשנה האחרונה בתיכון, בלו האבודה והמבולבלת פוגשת לראשונה את וילסון המורה הבריטי שלה להיסטוריה. דרך שיעורי ההיסטוריה וילסון עוזר לבלו להכיר ולקבל את עצמה. זה סיפור של מסע, המסע של בלו לתוך עצמה ולתוך העבר הערפילי והמטושטש שלה, בינסיון להבטיח לעצמה עתיד. הספר מאד עוצמתי, מלווה בהומאז'ים מספרים קלאסיים, ציטוטים נצחיים, קטעי משוררים, סיפורים אינדיאנים ועובדות היסטוריות שנרקמות בעדינות וברגש לתוך סיפור החיים של בלו. המטפורות הקטנות מתבלות את הספר לכל אורכו והופכות אותו לשירה. שיהיה ברור, לא מדובר ברומן רומנטי, יש בו רומנטיקה אבל זה לא העניין בסיפור הזה.
מדובר בספר ששואב את הקורא למסע מרגש, כואב ומטלטל של בחורה אחת שרוצה לגלות את עצמה.


ספר מדהים ומרטיט לב . ממליצה בחום.



5 כוכבים.



לרכישת הספר בAmazon

לימור מויאל

Copyright © 2015-2017 לימור מויאל All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.

www.scriptsell.net