סקירות

סקירה על Promise me darkness

אף פעם לא יצא לי לקרוא רומן פוסט אפוקליפטי, גם הפעם לא ידעתי למה אני נכנסת כי לפעמים אני אוהבת להתחיל לקרוא ספר בלי לדעת על מה הוא, רק על סמך הפידבקים שהוא קיבל. יש משהו קסום בלקרוא ספר בליינדפולדד ולגלות אותו לאט לאט. 



אז כאמור כשהתחלתי אותו הוא הרגיש לי עוד סוג של יאנג אדולט סטייל ביוטיפול דיססטר : קולג׳, אהבה ראשונה, בירות,  תמימות, אוהב לא אוהב –  קיינד אוף מוכר ומאוס ! אבל אז הגיע טוויסט בעלילה ולתוך ההוויה המוכרת והטבעית הזו שבה הכל צפוי, מוכר ומובן מאליו מחלחלת מציאות חדשה, מציאות שבה כל מה שהיה אינו עוד. זה הרגע שהספר משנה לגמרי כיוון and in a good way לפחות מבחינתי. 
הספר מתאר את מערכת היחסים בין ריינר ומדי שהחלה כשהיו ילדים, הם גדלו יחד בשתי חוות שכנות בטקסס. הם היו החברים הכי טובים מאז ומתמיד. מדי חסודה, ביישנית וכן כמה מפתיע : בתולה !!! ריידר בד בוי חתיך הורס ומקועקע וכן כמה מפתיע: דון ג'ואן לא קטן. עד כאן זה צפוי לכדי בחילה ואז בדיוק כששקלתי ברצינות להפסיק את הספר הגיע הטוויסט. 

ארה״ב חוטפת גל אלקטרו מגנטי. מה שזה אומר שכל מערכות החשמל קורסות טוטל לוסט, כולל מכוניות ! הסיבה לכך היא שמדינות אויב פוצצו פצצת אטום מעל שמי ארה״ב והדף אלקטרומגנטי יוצר את הנזק. תסריט האיימים הזה לא זר לאסטרטגים אמריקאים ונחשב אחד מהאיומים אליהם נערכים האמריקנים. אז כפי שציינתי אין חשמל ואט אט ארה״ב גולשת לחשכת ימי הביניים. כאוס, רעב, מחלות ומוות בכל פינה. החבורה שכוללת את ריידר, מדי, אווה וביריידי (זוג חברים שלהם) יוצאים למסע ארוך ורב טלאות חזרה הביתה לעיירה שלהם, מסע שכמעט והורג אותם לא מעט פעמים. הסכנות והאסקלציה במצב לא פוסקות גם לאחר הגעתם בשלום הביתה והם, יחד עם בני משפחתם, מנסים לשרוד את הפוסט אפוקליפסה.

בתוך כך היחסים בין ריידר למדי משנים את אופיים, והדאגה ההדדית שלהם אחד לשני מקבלת גוון שונה לגמרי, שכולו תשוקה בוערת שהם לא לגמרי יודעים איך להתודד איתה בכלל ובתוך העולם החדש הזה בפרט! 
זו אולי לא יצירת מופת ספרותית, וקראתי ספרים שבהם הדמויות והשיח ביניהם הרשימו אותי יותר, אבל מה שהיה מרתק בספר הזה שהוא מתאר מציאות אחרת שהיא לחלוטין לא בלתי אפשרית. זה לא מדע בדיוני, אין כאן שדים, רוחות או אנשים קטנים וירוקים, זה יכול לקרות !!! ותסריט האיימים הזה מתואר בספר בצורה מאד אותנטית על אף הרומנטיזציה שהיא עושה למציאות העגומה הזו.הספר מסתיים בקליף האגר בגובה של האוורסט ואני מודה שאחכה בדריכות להמשך, בעיקר כי הוא מותח ברמת העלילה, אבל גם בגלל סיפור האהבה הפתלתל שמתרחש בו .




לסיכום אומר שהספר מקבל 4 כוכבים סולידיים  


לימור מויאל


3>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *