About limormoyal@gmail.com

Posts by limormoyal@gmail.com:

0

די כבר עם השקרים שלך – פיליפ בסון

Posted by limormoyal@gmail.com on 25 בינואר 2018 in סקירות |

'די כבר עם השקרים שלך' זהו שמו של הרומן האחרון שחיבר פיליפ בסון ושראה אור השנה. שם הספר טעון בכעס ואשמה שבסון מטיח ולא ברור כלפי מי, אך ניכר שהוא מואס באותם שקרים ודורש לחדול מהם. כהתחלתי לקרוא את הספר התחוור לי שהאמירה הזו מופנית בעיקר אליו עצמו, אך אולי לא רק.

אחרי למעלה מעשרים רומנים שחיבר, וקריירה משגשגת ב'אמנות הבדייה' כפי שמכנה בסון את כתיבתו, הוא מחליט להפסיק לשקר. הוא מחבר אוטוביוגרפיה שהיא אמת צרופה, כואבת, חושפנית ונוגעת ללב. השקרים שהוא מפשיט מעצמו מקלפים לא רק את הסיפור עצמו, אלא גם את הכתיבה. הוא במפגיע משיל מהפרוזה כל סממן ספרותי, כל קישוט, כל טכניקה שאמורה ליפות ולהנגיש את הטקסט. הוא חוזר לשדה הדיבורי, הכנה והיומיומי. המשפטים קצרים וכמעט מופשטים לרמת התחביר הבסיסי, הדימויים עדינים ולא מרובים. אין מטפורות ואת היחידה שזיהיתי הוא מיד מרסק כשהוא מציין בטקסט " זו לא מטפורה, זה פשוט צירוף מקרים כזה…" ולפעמים החיים באמת מזמנים לנו מטפורות בלי שמישהו התכוון.

אין דיאלוגים של ממש, אלא שברי זיכרונות של משפטים שנאמרו אשר מתמזגים עם תמונות הזיכרון הרזות. נגיעות של רגעים קסומים מהעבר. בסון לא מוסיף מידע מעבר לזה שהוא זוכר בטשטוש, הוא לא מעבה את המציאות במילים שלא היו, אבל הוא מצרף את התובנות העכשוויות שלו באשר לזכרונותיו. הספר כתוב בגוף ראשון, את הזיכרונות הוא כותב בהווה, כמו שחזור חי של הרגע, את התובנות והמסקנות הוא מצרף בדיעבד, לעתים מסביר איך הרגיש אז באותו רגע של התרחשות ואיך הוא רואה את הדברים היום. נרטיב שמתפתח ומשתנה עם גיל וניסיון חיים ועם סודות שמתגלים. הוא משתמש בסוגריים לא מעט בספר, הוא לא מסתיר כלום, גם אם לכאורה מדובר בהערות שוליים לא מהותיות. בספר הזה, בסון החליט להפסיק לשקר, והוא עושה זאת ביסודיות אורתודוכסית.

הסיפור כשלעצמו דיי סטנדרטי: אהבה ראשונה, סקס ראשון, גיל התבגרות רווי הורמונים, בלבול ותהיות קיומיות. אפילו העניין ההומוסקסואלי אינו החלק המשמעותי בסיפור הזה. בסון מעולם לא הסתיר את האוריינטציה המינית שלו, ולהיות הומו ב-1984 אולי לא היה קל אבל גם לא סנסציוני או ראוי להתייחסות ספרותית מיוחדת. האמת של בסון לא מתגלמת ברומן הנעורים הקצרצר שלו עם תומא, האמת של בסון היא בגילוי המכונן שלו, עד כמה הרומן הקצר והבוסרי הזה השפיע וניתב את חייו מבלי שהוא הכיר בכך בכל שנותיו כיוצר. תומא, אהוב נעוריו לחודשים אחדים בהיותו בן 17, נעלם כליל מחייו ומזיכרונותיו, ואף על פי שתומא אינו נוכח מעשית בחייו של בסון, יש לו תפקיד מהותי בעיצוב חייו וגורלו כסופר וכאדם. המוות של תומא, הוא הלידה של הגילוי הזה.

בסון הוא כותב מחונן. כתיבתו הרזה והמינימליסטית ששואפת לניטרליות, ממחישה את כשרונו האדיר: הוא לוקח עלילה נטולת דרמה של ממש, כותב אותה בצמצום, רק המינימום הנדרש, ומצליח לטלטל את הקורא ולהרטיט את ליבו. בסון מצליח להוכיח שהאמת אינה זקוקה לתוספות וקישוטים.

זיכרונותיו, מעבר ליחסים עם תומא, חושפים בפני הקורא את נפשו ואישיותו, את תפיסת העצמי שלו. הוא מודע לפרופיל השגרתי שלו, להתבגרותו נטולת האירועים בתא משפחתי בריא ומבוקר, והוא מביע מידה של אכזבה והתנצלות שלא קרה שום דבר מסעיר בילדותו. הוא מזכיר באקראי את לה-פן האב בהתמודדות שלו ב-1984, במסגרת זיכרונותיו הכלליים מהתקופה, הוא אינו מביע עמדה בעניין, אולם עצם האזכור מעיד על האופי הרפטטיבי והמזוכיסטי של האדם (כתיבת הספר מתרחשת כשלה-פן הבת מתמודדת על נשיאות צרפת). עניין נוסף שראוי לציון הוא ההבחנה המעניינת של בסון ביחס להתאבדויות: הוא מבחין בין שתי צורות של התאבדות. כזו שחבויה תחת אשליה של תאונה, צורה של חירות לשים קץ לחיים מבלי להביע את החידלון באופן מופגן, התאבדות כזו לא מצריכה הסברים, לא שולחת אצבע מאשימה, ומאפשרת געגוע ואבל נטול חרטה וכאב. הצורה השנייה היא התאבדות בתלייה, זו התאבדות שלא מסתתרת, שמצהירה בגלוי את הרצון לחדול, שמאשימה (גם אם את המתאבד עצמו), זו התאבדות שאומרת: 'די כבר עם השקרים שלך….'

0

אוריינטליזם במשחקי הכס

Posted by limormoyal@gmail.com on 25 בינואר 2018 in הגיגים |

אוריינטליזם בתרבות הפופולרית – "משחקי הכס"   אדוארד סעיד תבע את המונח אוריינטליזם, ושפך אור על תופעה נוכחת וממשית שתמיד חשתי וזיהיתי מופעים שלה, אך לא הייתי ערה למניעים הכוחניים שכוננו אותה ועדיין מחוללים אותה. לאחר קריאת המאמר והרחבת הידע על הגותו של סעיד תוך צפייה בהרצאותיו, הוצפתי בזיכרונות של מופעי אוריינטליזם בהיבטים שונים של […]

0

סקירה על 'לראות לויתן' – רון דהן

Posted by limormoyal@gmail.com on 10 ביולי 2016 in סקירות |
לויתן - רון דהן

לפני שאפתח בסקירה, גילוי נאות: רון דהן הוא לא רק משורר מופלא וסופר מחונן, הוא גם חבר קרוב, ואת השנה האחרונה העברנו זה לצד זה נלחמים בגלי הכתיבה, אני עם הזיפים והוא עם הלויתן. את הטקסט המבריק הזה אני מכירה עוד מראשיתו ועל כן אני נרגשת לחלוק ביקורת על היצירה הנפלאה הזו. יש המון סוגות […]

תגיות: ,

0

הביקורת של מיכל צ. אקשטיין

Posted by limormoyal@gmail.com on 11 באוגוסט 2015 in ביקורות |
מרכבות באיילון

מרכבות באיילון לימור מויאל ✳ קחו נשימה, עולים למרכבה✳ כל כך הרבה יש לספר ולשתף, אך היריעה קצרה מלהכיל. עם זאת, ברגעים אלה, אני מרגישה, שלמרות החום ומיזוג האויר, מערכת הנשימה שלי יצאה לחופשה ויכולת הביטוי שלי עושה חניה, בנתיבי הלב. הלב שלי.? כעת, הוא מכיל ומעכל, כל פיסת מידע על הרגישות, הפתיחות, האמת, האומץ […]

תגיות: , , ,

0

ביקורת של שני ויסלברג

Posted by limormoyal@gmail.com on 9 באוגוסט 2015 in ביקורות |

מרכבות באיילון – לימור מויאל למעבר לבלוג של שני לפני שאני מתחילה, חשוב לי להבהיר דבר שבעיניי לא חשוב בכלל יש פה רומן בין שני גברים.ולדברים החשובים באמת: אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה התרגשתי כל כך לקרוא ספר. כשלימור פרסמה את הספר בעברית היו לי פרפרים בבטן, רוח של שינוי, איזה אומץ ואיזו גאווה. […]

0

ביקורת של קרן סהר קוקה

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in ביקורות |

    את הספר מרכבות באילון רציתי לקרוא מהרגע ששמעתי עליו, התקציר קרץ לי ומאוד עניין אותי לקרוא. הספר סוחף, מרתק מרגש מהדף הראשון. הכאב, הבלבול, האהבה כל הרגש ויש המון, הכל ביחד גרם לי לקרוא אותו בנשימה עצורה. לימור הצלחת לקחת את הלב שלי ולכוצ'ץ אותו. סחפת אותי לסיפור אהבה מדהים, לא רגיל ושונה […]

0

למה לקרוא דיגיטלי

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 @ 16:43
in הגיגים |

 לספרים דיגיטליים יש המון יתרונות שהגיע הזמן שתכירו


לפעמים, כשאני מדברת עם קוראים, אני שומעת את המשפט "אני צריך ספר אמיתי עם דפים וריח של ספר". אני חייבת לומר שזה כל כך מגוחך בעיני ומה שבדרך כלל עומד מאחורי המשפט הזה הם חוסר הבנה וניסיון בכל מה שקשור לספרים דיגיטליים. קריאה של ספר דיגיטלי נתפסת כמשהו מסובך, חדשני וטכני,  ויש מי שנרתעים מכל אלה ומתחפרים בעמדתם האיתנה, שספר מודפס עדיף. 

זה קצת כמו להגיד אחרי המצאת הנורה "אני מעדיף להאיר את הבית בנר, כי אני אוהב את המרקם של השעווה," נרות זה דבר מקסים ויש להם זכות קיום כאביזר דקורטיבי ורומנטי, אבל העובדה היא שנורות הרבה יותר נוחות לשימוש, וממלאות את הפונקציה של תאורה ביעילות מפתיעה. אם ניקח את האנלוגיה הזו צעד אחד קדימה, כמו שאני רואה את עתידם של ספריי הנייר, הוא דומה במשהו לגורלו של הנר: הם תמיד יהיה שם כתזכורת רומנטית למה שהיה פעם, אולי כאביזר דקורטיבי ובטח ובטח כפריט אספנות, אבל מה לעשות שהיתרונות של ספרים אלקטרוניים הם כה רבים שבסופו של דבר כולנו נקרא כך.

והכי חשוב : זה לא הקנקן אלא מה שיש בו, כי זה לא המדיום שקובע, אלא התוכן, הסיפור. זה מה שישאר איתנו במרוצת הזמן ולא ריח הדפים או משקלם!

 לאור כך החלטתי למנות עבורכם את היתרונות הרבים של ספרים דיגיטליים:

זמינות: אתה מקבל המלצה לספר ומחליט לקרוא אותו – עכשיו  צריך להשיג אותו. אז או שתלך לספריה, אבל אם זה ספר פופולארי אין סיכוי לשים עליו את היד, שלא לדבר על כך שלרובינו אין מנוי לספריה. אפשר שתבחר לרכוש אותו אבל זספרים אלקטרוניים היתרונותה יקר ומטריח וגם איפה לעזאזל תתקע אותו שנייה אחרי שתסיים והוא יפסיק לעניין אותך. אז אולי תשאיל מחבר, וזה בהנחה שיש לך חבר שיש לו את הספר ושהוא לא שייך לזן הזה שלא משאיל. בקיצור רק מהמחשבות על הלוגיסטיקה הזו כבר גנזת את הרעיון והלכת על השלט… כל זה היה נמנע לו היית מבין את הזמינות של ספר דיגיטלי כי אז, אצבע, כרטיס אשראי וטבלט (שלושה דברים שיש לרובינו,) ובערך עשרים שניות של רכישה, היו מושיבים אותך שמח וטוב לב עם הספר שלך. הזמינות והקלות גורמות לנו לקרוא יותר, אנחנו חיים בעידן האינסטנט בו קוראים פחות וזה עצוב וחבל. ספרים דיגיטליים מחזירים אותנו לקריאה. אני רואה את הילדים שלי קוראים פתאום באייפונים ובאייפדים שלהם וליבי מתרחב.

 

 

מחיר : כשצריך לכרות עץ אומלל, להרוג אותו כדי שהוא יהפוך לנייר, לחתוך אותו, להדפיס עליו, להדביק ולכרוך, זה תהליך מורכב ויקררררר. ומי שמשלם עליו בסופו של דבר (חוץ מהעץ האומלל) זה אנחנו הקוראים. כשאנחנו קונים ספר מודפס אנחנו משלמים יותר על תהליך ההפקה שלו מאשר על התוכן. וזה רבותיי לא הגיוני ולא הוגן כלפי הסופרים. ספרים דיגיטליים, מטבע הדברים, זולים בהרבה. באמזון למשל, ספרים עולים בין 0-10 דולרים, אפס כי יש המון ספרים חינמיים שניתנים לכל דורש ויש לפעמים happy hour שעה שספר מסוים ניתן חינם לפרק זמן קצוב. אבל המחיר הממוצע של ספר דיגיטלי בקינדל נע הוא באיזור הארבעה דולרים שזה תסכימו אותי, מאד סביר, ואפילו ישכנע את רוב הקוראים לשלם ולא להוריד פיראטית.

 

קריאה במכשירים מקבילים 

כשאנו רוכשים ספר דיגיטלי הוא יושב על "ענן" ואנו יכולים להוריד אותו פעמים אינספור (חוץ ממקרים בהם הוא מוגבל לכמות מכשירים אבל זה נדיר) ואז ניתן להוריד אותו לאייפון לאייפד לטבלט לקינדל ואפילו למחשב השולחני אם חשקה נפשכם (אבל בליב-מי זה ממש לא נוח…). אחד מיתרונות הענן הוא שכל עוד אתם אונליין הוא זוכר באיזה עמוד אתםוכך גם אם תורידו את הספר האלקטרוני למכשיר אחר, הוא יפתח בדיוק בעמוד שאתם קוראים.

 

קריאה בחושך : זה הדבר שאני הכי אוהבת בספר דיגיטלי. בגלל שהתאורה נובעת מהמסך, אפשר ואף רצוי לקרוא בחושך וזה כיף גדול. לא רק לקורא עצמו אלא גם לבן הזוג במיטה או לשכן במטוס או לילד שאני מרדימה (לוקח לו שעות להירדם) ולא צריכה להפריע לו עם אור.

 

 

 

 

התאמה אישית : עוד יתרון חביב זה היכולת לשלוט בפרמטרים של העמוד כגון סוג הפונט, הגודל (אפשר ללכת על ממש גדול ולוותר על משקפיי קריאה, זה יעיל במיוחד כשאני לא מוצאת ת'משקפיים, מה שקורה לעיתים קרובות) אפשר לשלוט ברמת התאורה של המסך ולשנות את צבע המסך לנגטיב כי יש אנשים (בעלי למשל) שמעדיפים לקרוא פונטים לבנים על רקע שחור. לאלה שנורא מתגעגעים לנייר יש אפילו אפקט דפדוף עם אנימציה מרשימה. 

ספר מודפס מאלץ את הקורא להתאים את עצמו אליו , ספר דיגיטלי מתאים את עצמו לקורא. 

 

 

חסכון במקום ובאבק : אלא אם יש לכם ספרייה יעודית בבית, גדולה ומפוארת, כל ספר מודפס שמתווסף לבית הופך למונומנט שתופס מקום ואבק, ואם זה ספר 'לא משהו' זה מעצבן שבעתיים, כי אז אתה תקוע איתו, אי אפשר לזרוק כי לא זורקים ספרים (כן גם סבתא שלי מפולניה) והוא לא מחזיק שום ערך סנטימנטלי, רק תקוע לך מול העיניים וצובר אבק. ספרים דיגיטליים שוקלים מעט מאד במונחי מחשב בסביבות 250 ק"ב מה שאומר שאייפד תמים ששוקל 300 גר' יכול בקלות ובלי להתאמץ להכיל בתוכו את כל בית-אריאלה ועוד ישאר מקום לפלייליסט ותמונות של הילדים.

 

 

מולטי טאסקינג : עוד אחד מהיתרונות החביבים עליי הוא היכולת  לרכז המון פעולות במקביל על האייפד תוך כדיי קריאה. אני כותבת, קוראת מיילים, שומעת מוזיקה ומתכתבת עם החבר'ה בפייסבוק מבלי להפסיק לקרוא 🙂

 

 

 

 

תרגום ומילונים : ברוב הפורמטים של הספרים הדיגיטליים מצוי מילון מובנה, כך שלחיצה על מילה מקפיצה חלונצ'יק עם פירוש מילוני. היתרון הזה חשוב שבעתיים אם קוראים באנגלית ונתקעים על איזו מילה קשה, לא צריך לצאת ולבקש טובות מאלוהיי הגוגל, פשוט נוגעים קלות במילה והבעיה נפתרה.

 

 

 

פלייליסט ותמונות : אני משוגעת על ספרים עם פלייליסט משובח ודאגתי לאחד בספר הביכורים שלי "מרכבות באיילון" (הפלייליסט מופיע ביוטיוב ואצלי באתר).  ספר עם פלייליסט טוב, מנצל את המדיום האלקטרוני כדיי להעצים את חווית הקריאה ואז אני יכולה, במקביל לספר, לנגן ביוטיוב על האייפד את השיר תוך קריאת הסצנה שמתרחשת תוך כדיי השיר. זה הופך את הקריאה לחוויה רב חושית. כנ"ל לגבי מקומות שאני רוצה לראות, או חפצים, או שחקן מסויים שדומה לדמות, אני פונה בתחינה לאלוהי הגוגל ותוך קריאה רואה איך נראה פארק הקקטוסים באריזונה למשל 🙂 

 

קריאה ירוקה :  אחרי שסיימנו למנות את כל היתרונות האגואיסטיים, בואו נדבר קצת על יערות הגשם. מסכימים איתי שצריך אותם נכון? למה לעזאזל להרוג עצים בשביל לקרוא ספרים? זה ממש מרגיז ומיותר וזו לבד סיבה טובה מספיק להפציר בכם לעבור לספרים דיגיטליים. תהיו קצת ירוקים, לא יקרה לכם כלום.

 

 

 

 

אז איך קוראים דיגיטלית? זה דיי פשוט, מספיק להיות בעליו המאושרים של טאבלט כלשהו (אייפד, סמסונג וכו) או מכשיר קינדל. לפתוח חשבון באמזון או דומיו (לקריאה באנגלית) או באתר עיברית, או דומיו (לקריאה בעברית) ואפליקציית הקינדל תאפשר לכם לפתוח את הספרים הדיגיטליים שרכשתם תוך שניות.

אז קדימה, הגיע הזמן לכבות את הנרות ולהדליק את האור!

לימור מויאל Limor Moyal

0

אבל איך הגעת לזה ?

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in הגיגים |
נשים קוראות ספרים על הומואים

אבל איך הגעת לזה ? זו השאלה שאני שומעת הכי הרבה כשמדובר במרכבות באיילון. אנשים מתקשים להבין כיצד אישה הטרוסקסואלית, נשואה ואם לארבעה מוצאת את עצמה באמצע החיים כותבת רומן על שני גברים.לי זה נראה הכי טבעי בעולם, אבל אני יכולה להבין את הרמת הגבה. אז כדי לתת תשובה מניחה את הדעת, תרשו לספר לכם מעט […]

תגיות: , , , , ,

0

ביקורת של סיון שמש

Posted by limormoyal@gmail.com on 6 באוגוסט 2015 in ביקורות |
מרכבות באיילון-לימור מויאל

    מרכבות באיילון/לימור מויאל Chariots on the Highway/Limor Moyal (Amazon) עריכה: שרית רום. הוצאה: גוונים סדרת חלונות, 2015. 285 עמ', לא כולל תודות. חשבתם שקראתם הכל על רומן רומנטי? תחשבו טוב, כי הספר "מרכבות באיילון" יעביר אתכם/ן טלטלות מרגשות. תכירו את דן גרין בן 34, נדמה שיש לו הכל; הוא הבעלים של חברת "גרינטק" […]

תגיות: , , , ,

0

סקירה על Promise me darkness

Posted by limormoyal@gmail.com on 27 בינואר 2015 in סקירות |

אף פעם לא יצא לי לקרוא רומן פוסט אפוקליפטי, גם הפעם לא ידעתי למה אני נכנסת כי לפעמים אני אוהבת להתחיל לקרוא ספר בלי לדעת על מה הוא, רק על סמך הפידבקים שהוא קיבל. יש משהו קסום בלקרוא ספר בליינדפולדד ולגלות אותו לאט לאט.  אז כאמור כשהתחלתי אותו הוא הרגיש לי עוד סוג של יאנג […]

Copyright © 2015-2019 לימור מויאל All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.

www.scriptsell.net