0

סקירה על In the stillness

Posted by limormoyal@gmail.com on 23 בינואר 2015 in סקירות |

זו הייתה קריאה אינטנסיבית, מטלטלת, מטרידה לפרקים, מרגשת ומרתקת . 

ספר שהמשיך לייצר רעש לבן במוח ימים לאחר שסיימתי לקרוא אותו . 

הוא שאב ממני אנרגיות וגרם לי להרגיש מותשת נפשית בחלקים מסויימים , ולחשוב ולחשוב ולחשוב ….אני אוהבת לחשוב , הספר הזה העניק לי את המתנה הזו . 

אנדראה רנדל נכנסת לעובי הקורה ומתמקדת בשתי הפרעות פסיכיאטריות מרתקות ptsd פוסט טראומה וcutting פגיעה עצמית תוך חיתוך העור . אנדראה משמיעה בסיפרה את הקולות של שני אנשים מיוסרים וסובלים , מלאי אשמה וכאב שמנסים להתמודד עם טראומות העבר וההווה והיא עושה זאת בצורה כל כך אותנטית ועמוקה שהיו רגעים שזה הרגיש לי אוטו-ביוגרפי . 

הספר כתוב בגוף ראשון מהpov של נטלי וכשהיא מסבירה בפשטות צורמת איך החתכים שהיא מחוללת בעורה גורמים לה לכאב פיזי שמשכיח את הכאב הפנימי הבלתי פוסק שמציף ומאיים להטביע אותה . 

לא יכולתי שלא להבין , בפעם הראשנה , מהו מזוכיזם .

נטלי נשואה לאריק ואמא לתאומים בני חמש , היא עקרת בית בעל כורחה כיוון שבעלה עסוק בלסיים את הדוקטורט שלו . והיא אומללה , היא לא רצתה את ההריון הזה והסיבה היחידה שהיא נישאה לאריק וילדה את התאומים זה הלחץ שהוא הפעיל עליה לא להפיל , היא חלמה להשלים את הדוקטורט שלה באנתרופולוגיה ולטייל בעולם ובמקום זה היא מוצאת את עצמה כלואה בתוך חיים שהיא לא רוצה ולא אוהבת . 

נטלי היא לא גיבורה טיפוסית , היא לא מתחבבת , היא אגואיסטית, מרוכזת בעצמה ובכאב שלה ומתנהגת בדורסנות כלפי הסובבים אותה , בחלק הראשון של הספר ממש כעסתי עליה והתחשק לי לעשות לה לה שיחת ניעור ! 

זה השתנה שהגעתי לחלק השני של הספר והתחלתי להבין את הטראומות שהביאו אותה למקום שהיא נמצאת , זה לא אומר שהייתי נוהגת כמוה או עושה את ההחלטות שהיא עשתה בנסיבות הללו אבל לפחות חדלתי מלשפוט אותה . 

לאחרונה נטלי התחילה לחתוך את עצמה שוב , הכאב המציף לא מרפה ומאלץ אותה לשוב להרגל המגונה , הדבר היחיד שמצליח להשקיט את הרעש … כבר שנים שהיא לא עשתה את זה , מאז שהייתה בקולג' מאז רייקר .

רייקר היה אהובה בקולג' ולאחר נפילת מגדלי התאומים הוא גויס לאפגניסטן , כשהוא חזר לזרועותיה מהמלחה הוא שב שבור , כלי ריק חסר חיים , הוא השאיר את הלב והנשמה שלו הרחק בהרים של אפגניסטן והptsd שלו הרס צעד אחר צעד את הקשר ביניהם ,

עכשיו שנים אחרי שהיא לא ראתה אותו , הוא חוזר אליה בחלומות , היא לא מפסיקה לחשוב עליו ולהתגעגע ותוך כך גובר התיעוב שלה לאריק בעלה . 

אי אפשר להתעלם מהשימוש שעושה הסופרת בקונספט של התאומים . זה מוטיב שחוזר בטראומה של רייקר משום שנפילתם של הבניינים בניין-אילבן היוותה קטליזטור לגיוסו ולטרגדיה שלו , והתאומים של נטלי שנוצרו בעל כורחה ונגד רצונה היוו את הקטליזטור להתפרקות של הנישואים שלה ולחזרה שלה לחיתוך העצמי  (כל אחד מהם ותסביך התאומים שלו ) ההקבלה המעניינת הזו מקבלת טוייסט-אנד-טרנס לאורך הספר וגורמת לא פעם לעצור ולתהות על הקשרים . 

יום אחד נטלי ורייקר נפגשים במקרה ושני האנשים הפצועים והכואבים האלה יוצאים יחד למסע של איחוי עצמי .

מאד טעון , מאד מורכב ומאד מרגש .

הספר מדהים , כתוב בצורה מופתית , הוא לא לבבות אדומים ושקיעות רומנטיות , הוא יותר שיחות טעונות, דמעות ודם . אבל הוא נשאר איתך גם אחרי שסיימת לקרוא ומזכיר לך בין היתר כמה הטראומה הלאומית שחוו האמריקאים בניין-אילבן לא פגעה אך ורק במי שהיו בבניינים ולא רק בבני משפחתם , אדוות האבק היכו הרחק הרחק ממנהטן ופגעו בחיילים , ובאלה שחיכו להם בבית …

חמישה כוכבים לבנים על רקע כחול אדום מתנפנף….



להורדת הספר לקינדל 

 

לימור מויאל limor moyal , 


3>

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Copyright © 2015-2019 לימור מויאל All rights reserved.
This site is using the Desk Mess Mirrored theme, v2.5, from BuyNowShop.com.

www.scriptsell.net